יש משהו בשני קילו האלה, בהבדל כשהם עליי או מתאדים בחלל מסביבי, שעושה את המעבר מ-dough-boy להיי, יש לך עצמות לחיים.

עכשיו, נשאלת השאלה, למה שנה בערך אחרי שיכולתי להגיע למסקנה הזו, אני עדיין נע ונד במעלה ובמורד אותם שני קילו, ולא נמצא כבר הרבה מתחת לאותו קו אדום\ירוק דמיוני?

(הכי מעצבן, שברורה לי התשובה. כל כך ברורה.)

אז נראה לי שרשמית מתחילה הספירה לאחור לחזרה לחדר כושר. זו שנמדדת במתי נגמרים המבחנים והברד. ואולי גם לשקילות ימי שני. הגיע הזמן למחוק את החוב הזה, ולהמשיך, נקי כבר.

:מלך היער, בלירלורים
http://lirlurim.com/?p=81

.חג שמח, אילנות
 

יש לי בלוג חדש:

http://lirlurim.com

ואתם מוזמנים לחנוכת בית.

עכשיו, מי יודע איך אני עושה שהאלג'יי יעדכן את עצמו אוטומטית מהר.ס.ס. של וורדפרס?

Abstract art uses a visual language of form, color and line to create a composition which exists independently of what may appear to others as visual realities. Western had been underpinned by the logic of perspective and an attempt to reproduce an illusion of visible reality. It allowed the progressive thinking artists to show a different side to the world around them. By the end of the 19th century many artists felt a need to create a 'new kind of art' which would encompass the fundamental changes taking place in technology, science and philosophy. Abstract artists created art that was diverse and reflected the social and intellectual turmoil in all areas of Western culture.

People that chose abstract art as their preferred artform tend to be visionsaries. They see things in the world around them and in people that others may miss because they look beyond what is visual only with the eye. They rely on their inner thoughts and feelings in dealing with the world around them instead of on what they are told they should think and feel. They feel freed from the tendancy to be bound by traditional thought and experiences. They look more toward their own ideas and experiences than what they are told by their religious upbringing or from scientific evidence. They tend to like to prove theories themselves instead of relying on the insight or ideas of others. They are not bound by common and mundane, but like to travel and have new experiences. They value intelligence, but they also enjoy a challenge. They can be rather argumentative when they are being forced or feel as if they are being forced to conform.

אני עדיין כאן.

זו תקופת מבחנים אבל היא מרגישה כמו סוף יותר גדול מסוף של שנה, משום מה. מבחנים של אמת. האויבים הגדולים שטיפחתי בחודשים האחרונים האלה, כמעט בשנה האחרונה הזאת, התעייפו יותר ממני ואולי אפשר לברוח עכשיו. מבחנים ובדיקות ומראות ואולי. אני עדיין כאן בינתיים. מתחשבן.

אף פעם לא הייתי טוב בחשבון, נפש.

וזה דבר מוזר, לגנוב מעצמך.

חלומותיך נקיים
מטביעות אצבעות
שלי נרקמים כשאתה נם
חברבורותי הופכות
שחורות סגולות
הופכות עבורך את עורן

הסהר הבטיח למלא
את חסרוננו
עורות עולים
כבים עד תום
כשאתה כאן

בלהותיי נושאות
את טביעות אצבעותיך
צפות בך לבד
ריק מאדם.

איפהשהו, כרגע, שמאוד מאוד לא אוהבים אותי (סוג אי-האהבה שאני שומר לאנשים כמו מרשל מקלוהן, נגיד. חצי ברצינות, חצי בצחוק):
http://courses.aviv.org.il/civil/scripts/article.asp?pc=607414025&code=989857763

(וכן, אני יודע שלא רק תלמידי תיכון)

מאמר דיעה שלי, שהתפרסם הבוקר בוואינט:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3512412,00.html

(וטוקבקיסט מס' 25, אם אתה שומע, אנא צור קשר עם המערכת כדי שנוכל להעביר אלייך את הצ'ק שלך).

יונתן שלי
דמותך דוהה בזכרוני
הפרח היפה ביותר בשדה
הילד הראשון שחלמתי
כשהייתי בעצמי עוד ילד
כוכבי הראשון בלילות אפלים
האוצר העמוק ביותר
של הים
מי ייתן
ותהיה
לא תדהה
יונתן.


(לבן הראשון שאולי אף פעם לא יהיה לי).

אניה בתוך בקבוק
לא יכולה לטבוע
גם אבק לא מצליחה להעלות
ידידותית לעין המסתכל
שטה על פני זכוכיות
אין אנשים מספיק קטנים שיכלו לעלות עליה
היא לא יודעת לאן פניה מועדות
הרוח מבחוץ לא תנשב במפרשיה
אין לה, מפרשיה
יש לה תחתיות שמלה
ומתחתן מדוזות

פיה יבש ומסביבה הכל מים
היא שותה אותם דרך פתחי העיניים
אף פעם לא נעצמות
כשהיא תגווע לא יראו עליה
היא לא תתנפץ לסלעים
היא תישאר זקופה ומפוארת
ואם לא נישקת אותה
כשיצאת בדלת
אהוב שלי
אם תזכור
נשק אותי כשתחזור

(שירה גפן, ואולי גם קצת אתגר קרת. מתוך "מדוזות")